
אושר בחיים = רק רוחניות!!!!!!!
לא, זו לא קיצוניות. זוהי המציאות. אין דבר כזה הנאה גשמית!! זוהי רק אשליה!
"יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה" (אבות ד, יז.)
מהי "קורת רוח"? מסביר הרב דסלר בשם רבי נחום זאב זיו זצ"ל, שהרגשת ההנאה הקטנה שיש לעני כאשר הוא עובר ליד סעודת שמחה ומריח את הריח הטוב וזה משמח אותו מעט, זה הציור לערך "קורת רוח".
ומהם "כל חיי העולם הזה"? אומר הסבא מקלם רבי צבי הירש ברויידא שאם נצרף אל תוך רגע אחד את כל השעות ואת כל הרגעים המאושרים שיש לאדם כל ימי חייו, ונוסיף את כל השמחה שהיתה לחבריו ולמכריו בחייהם, מה רב האושר אותו ירגיש ברגע זה?! וזה לא נגמר כאן. נצרף את האושר של כל אנשי עירו, ארצו, יבשתו וכל העולם מכל הדורות מאז בריאת העולם ועד סוף כל הדורות! וכל האושר העצום הזה שאי אפשר לתאר בשום צורה אינו משתווה אלא רק ל"קורת רוח" קטנטנה מהעוה"ב!!!
הייתכן?! "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך"? (תהילים לא, כ.)
אם נתבונן בחיינו ובחיי כל האנשים שאנו מכירים, נווכח לדעת שלאף אחד אין "חיים מושלמים", והחיים המאושרים הם סוג של חלום מופרך שבלתי אפשרי להגיע אליו, לכאורה. אז מה, הקב"ה ברא את העולם כדי שנסבול? כדי שנתמודד כל היום עם נסיונות וקשיים לא נגמרים? אין הגיון!!! ה' חפץ להטיב לנו ורוצה שנהנה ונתענג.. אם כן, מדוע הגענו לכזה אסון שאושר המושלם נראה לנו כאשליה באוויר?!
מבארים לנו חז"ל:"השנאה התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" (אבות ד,כא) הפכנו את העולם למקום של סבל בגלל 3 הכוחות הרעים האלו. ומי שמשבר אותם מליבו יגיע לאושר ולעושר על פי המובנים האמיתיים שלהם.
"איזהו עשיר? השמח בחלקו!" (אבות, ד, א).
עני הוא אדם רעב, בעל חסרון. לעומת זאת, אדם שטוב לו עם מה שיש לו- הוא עשיר. לא חסר לו כלום. הוא מבין שמה שהקב"ה נותן לו הם רק כלים לעבודת ה' שלו בעולם וזה גורם לו אושר אין סופי!! כמה מתיקות יש בקיום מצווה מתוך בטחון, אמונה ואהבה!! שאיפות רוחניות הם שאיפות הניתנות לביצוע כי "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו"! (מכות י ע"ב) הסיפוק הוא לחיי נצח, ההשפעה נשארת לדורות וההרגשה העילאית מלווה אותך כל החיים. השמחה העצומה שיש לבני עליה, הרוצים להתקדם ולעלות, ולאט לאט מצליחים, היא השמחה הכי ענקית שיש!!
העבודה הזו תלויה רק באדם עצמו, היא לא נגמרת לעולם, האש יוקדת על המזבח תמיד והעיניים צדות אחרי מקורות תבערה נוספים.. אילו חיים יפים! הרגשה של שליחות, של מימוש, של אמת, של שלימות. אדם שלם, מבין שיש לו כוחות ויכולות על פיהם עליו לפעול.
והאמת, אי אפשר להסביר כזה דבר… את הרגשת מדרגת קיום המצוות מאהבה.. אך בהחלט ניתן להגיע אליה.
ברור, שאושר לא נמצא בטיולים מעבר לים, לא בשופינג, לא בכסף, לא באוכל… בואו נפקח עיניים וניקח את עצמינו בידיים- כיוון שזה תלוי רק בנו. כמה משמעות אתה נותן ליציאות ולבילויים? כמה חשוב לך כסף? הזכר ברגע בו זכית לחוות הנאה רוחנית, והשווה בינה לבין הנאה שהייתה לך בצורה גשמית. שים לב, מה יותר שווה???
"בני התורה האמיתיים, אלה אשר שמו כל עיונם, חשקם, תאוות ליבם ומרצם בתורה ובחכמה, המה אשר ירגישו באושר האמיתי. לא רק בעולם הבא, אלא פשוט בעולם הזה. בוודאי שמי שאין בו שאיפה ואין בו מרץ, איננו מאושר, כי השאיפה והמרץ המה היסוד לאושר, המה החיים. אבל אימתי? כשהשאיפות התמלאות, כשאין המילוי תלוי ביד אחרים, כאשר מתמלא בלי קנאה ורדיפת כבוד, היינו כשהשאיפה היא מתוך אהבת תורה, אהבת חכמה, אהבת מוסר וכו'…". (מכתב מאליהו, חלק א, שכר מצווה בעוה"ז) |